top of page
בקטע קצר כל כך אצל עגנון הוא מצליח להביא ולתאר כל כך הרבה. ולגרום לנו לחוש. לעבור עם הירשל את תהליך ההחלמה. מהפיזור, הכאוטיות, מקום של שפל נמוך, וחוסר בריאות נפשית בעזרת המילים המדוייקות ונוגעות של עגנון אנחנו עוברים איתו התהליך. בביבליותרפיה, ובחקר הספרות זה נקרא תהליכי הזדהות והשלכה.
זו איכות מרפאה של הטקסט. היכולת שלו לגרום לנו להזדהות עם הדמות, או התהליך בסיפור ולהרגיש בתוכנו ובעצמנו תחושות, רגשות. אלו אחד מהרעיונות שעליהן ביססה רחל צורן את הביבליותרפיה.
בעידן המודרני היתה הבנה שבמפגש עם הטקסט מרכז המפגש מתרחש בקורא, ואין הטקסט עומד בפני הטקסט עצמו, לא המסר, הרעיון שלו. בניגוד לתפיסה טרם זמנם, כשחקר ספרות עסק בלחפש או להבין אחר האמת של הטקסט , מה הוא מספר מה המסר של המספר של הכותב. עיקר תשומת הלב היא לאיך ומה הקורא מבין, מקבל, מהטקסט. זוהי תיאוריה שחידשה ופותחה נגד מה שהובן עד כה, תאוריית תגובת הקורא שפיתחו פיש ואיזר בשנות ה- . איזר במאמרו- "אי מוגדרות ותגובת הקורא בסיפורת" חידש בזמנו, מה שאולי היום, יחשב למובן מאליו, הוא טען לאי מוגדרות של הטקסט. הטקסט לא מגדיר עצמו, בפני עצמו, הקורא עושה זאת. והוא עושה זאת במרחבי הפערים שיש בטקסט. בגלל שהטקסט לא מוגדר, לא מספר משהו עד הסוף,הטקסט הספרותי לא אומר במפורש את מה שהוא מתכווון לומר, את הכוונה שלו, יש בו פערים. הקורא משלים אותם לפי הידוע לו מעולמו ומנסיונו, כדי לפענח ולהבין טוב יותר את הכתוב בטקסט, בפערים אלו הקורא נכנס לאינטרקציה עם עולמו הפנימי, הדמיון שלו. שם הוא מחפש משמעות ופיענוח של התחום הלא ברור ולא ידוע. ההבנה הזו מראה שבטקסט עצמו, מתוכו ישנם מרחבים הנוגעים בנפש האדם. פעולת הקריאה היא לא הפנמה אלא פעולת גומלין מתמשכת דינאמית.המימוש של הטקסט לא קורא ומתרחש בטקסט אלא בקורא בכל קריאה של טקסט יש דיאלוג בין הקורא ובין הטקסט. .התיאוריה שמה במרכז המפגש הפערים בטקסט הם התכונה המרכזית שעובדים איתה. לפער וההזדמנות לשמוע כיצד הקורא ממלאו אותו ומשלים אותו-
כפי שכבר הזכרתי את פרופ רחל צורן, שהמשיגה, פיתחה את הביבליותרפיה כאן בארץ. היא ביססה אותה על "התכונה העיקרית האופיינית לו (לטקסט ספרותי) היא עמדתו המיוחדת במחצית הדרך בין עולם האובייקטים הממשיים לבין עולם הנסיון של הקורא עצמו. מעשה הקריאה הוא אפוא נסיון לקשור את המבנה הרוטט של הטקסט עם איזו משמעות ספציפית"
"פירושו של דבר שאובייקט ספרותי לעולם אינו מגיע לקצה מוגדרותו רבת הפנים. במילים אחרות לאובייקט ספרותי אי אפשר אף פעם לתת הגדרה סופית. "
קצת כמו המונח 70 פנים לתורה.
"הקטעים הלא מוגדרים, הפערים של הטקסטים הספרותיים הם אלמנט יסודי של תגובה אסתטית, בדרך כלל הקורא אפילו אינו מודע לפערים כאלה- לפחות ככל שהדברים אמורים ברומאנים עד סוף המאה התשע עשרה. אף על פי כן, אין הם חסרי השפעה על קריאתו, שכן "ההשקפים הסכמאטיים" מתקשרים זה עם זה בלי הרף בתהליך הקריאה פירושו של דבר שהקורא ממלא את הפערים הנותרים. הוא מסלק אותם (מצממצם) באמצעות משחק חופשי של השלכות"
….." הקורא עצמן הוא המפיק…" אם חסר משהו חוזר על היות הפערים.
ובמפגש ביבליותרפי נעשה עצירה במקומות האלו. ודרכם לפגוש את הלא מודע שלנו. ואת החיבור למקום הטיפולי. פערים אלו הם כרים ומרחבים נוחים להשלכה. שקורית באופן לא מודע כל פעם כשאנחנו קוראים או מקשיבים לטקסט. אנחנו מממלאים את הפערים האלו בחומרים, רעיונות שלנו
הטקסט הספרותי מעמיד לרשות המטופל מילים ובכך מאפשר לו לאמץ מילים אלו ולספר באמצעותן את סיפורו שלו תוך הרחבת תמות חבויות בעולמו עקב הזדהות של המטופל עם עולמו של הטקסט המסרים לא נחווים כמגיעים מבחוץ אלא תובנות שהקורא - מטופל מגיע אליהן באמצעות הדיאלוג.
בקטע הסיפור של עגנון שהבאנו כל אחד מאיתנו לרגע נזכר והחזיק בתוכו חוויה של לפרש דברים באריכות, שכח לרגע ולא מצא את שם הדבר, לרגע החזקנו בתוכנו אפשרות, או זכרון של התפרקות, ואין מילים, וגם אנחנו לשניה- חזרנו לעיר ילדותנו, גם אם עברו 40 שנה מאז יצאנו ממנה, לרגע, שבריר שניה עלתה תמונה שלה, של מקום מסויים בה.
וגם בנו עלתה אפילו בשבריר שניה, בתחושה, איזה שיר ערס מערסל, איזה רגע כזה של החזקה אימהית ראשונית. כל המקומות אותם עגנון לא פירט ותיאר הזמינו אותנו לפגוש ולחוש בעצמנו.
איזר מדבר על זה שלא ניתן להבין את ה-פרשנות של הטקסט. תמיד יש עוד מימד עוד רובד. העובדה שלטקסט אין מסר אחד. שאיפה אי המוגדרות היא תנאי מקדים להשתתפות פעילה של הקורא.
וזה נדבך חשוב של הביבליותרפיה.
לסיכום
הפערים בטקסט מאפשרים השלכה מהעולם הפנימי שלי,
1.ובגלל שאין מוגדרות, משהו אחד שנכון יכולים להיות גם ריבויי השלכות. בזמנים שונים.
2.המילים של הטקסט נותנות מילים לחוויה שלי
3.בגלל הרחקה יורדות הגנות.
וראינו את האיכויות וההגדרות האלו בסיפורו של עגנון. הרגשנו אותן לא רק המשגנו וחשבנו עליהן.
bottom of page