דרכים להתמודדות עם כישלון טיפולי פוריות

 

התקופה של הטיפולים יכולה להיות קשה ומעמיסה רגשית.

הטיפולים דורשים הרבה ביקורים במרפאה, לקיחת תרופות, בדיקות, מעקבים רפואיים.. העיסוק הטכני האינטנסיבי מציף רגשית את התקווה הגדולה להצלחת הסבב ואת החשש מכישלון נוסף.

פעם רבות העולם הפנימי מושקע בתהליך טיפולי הפוריות. הרבה אירועים ומפגשים במציאות מזמנים חשיבה והצפה רגשית בטיפולים. 

ככל שתקופת הטיפולים מתארכת כך המפגש היומיומי, רגעי, עם המחשבה על הטיפולים מתגבר. ונראה כאילו הההריון והתינוק שיכול להתפתח נמצא בכל פינה מרגעי היום. חשוב להבין שלא ניתן להלחם בעיסוק הפנימי. לנסות לקבל אותו בהבנה, כלפי עצמך, להבין שכרגע זה משהו גדול ושלב בחיים והאחיזה במקום של גם לרצות מאוד משהו, לייחל אליו וגם לשחרר ממנו, מהרצון, היא בלתי אפשרית.

חמלה עצמית הוא מושג של עמדה המקבלת בפנים את מה שעובר עליי. להכיר בכך שזו התמודדות קשה, שלא מרפה, לא ניתן להלחם בה, וגם לא לברוח ממנה. אלא מתוך ההכרה במתח וגם בכאב. אולי יכולה להיות קצת הקלה מתוך ההכרה בהם. 

ישנן נשים שמסתובבות עם תחושה שמשהו בי, ברחם שלי פגום. נושאות על עצמן את האחריות והאשמה לחוסר ולכשלון. אך לא כך הוא. כרגע ההריון לא נקלט או לא מצליח להשאר אך זה לא אומר שאת לא מסוגלת ולא יכולה. לפעמים יש רצון פנימי להרחיק ממני את הרחם, בגלל הכעס שנוצר כלפיה. אך גם הרחם זקוקה לרחמים ולחמלה. יש לה כוח ויכולת למרות הקושי עכשיו והיא תמצא את הדרך. ימי הווסת החודשית יכולים להיות שנואים, לראות את הדימום שהיה יכול להיות תשתית ומקום להתבססות העובר מעלה כאב. וניתן לתת לכאב הכרה ומקום. וזה הזמן להתייחס לעצמך בעדינות. כמו שהיית רוצה לנהוג בבת שלך לו התמודדה עם החלקים הלא יכולים שלה. לפנות לעצמך זמן, לעצור, לתת משהו שמחבר, מחבק. עם הבנזוג או עם חברה טובה. ללכת ולעשות עם הגוף משהו שיזכיר לך את הכוח שלו את המסוגלות וההנאה שניתן להפיק ממנו. לאכול אוכל בריא שממלא בתחושה טובה, של דאגה לגוף. ופעילות ותנועה בין אם זה ספורט, ריצה, יוגה, הליכה, סקס, חיבוקים. וניתן ממש להרגיש את האזור של הרחם, איפה  היא יושבת, במה היא מלאה, מה יש בה, ולקבל באהבה את מה שעולה.

ניתן לעשות תרגילי כתיבה- לו הרחם היתה כותבת לי מכתב, מה היא היתה כותבת לי?

 

הרחם- מעבר לקושי עם הגוף, עם הרחם, עם היכולת להרגיש נשית, מינית

 

לפעמים מרגישים בידוד חברתי ומשפחתי- יש שלב בו אנשים רבים בסביבה שלך הפכו להיות הורים, או הורים למספר ילדים. וכשאת פוגשת את זה בסביבה שלך את פוגשת את החסר, ההשוואה בלתי נמנעת והיא מעוררת כאב ואי נוחות. את יכולה גם לחוש בקינאת פריון דווקא לחברות ואחיות ולמי שקרובה אלייך. היית רוצה לפרגן ולשמוח בשמחתן אך קינאת הפריון חזקה וכדי להשמר מפניה, לשמור גם על עצמך ממנה וגם על הקרובות לך את נמנעת ומתרחקת. 

המרחק שנוצר בניכן מחזיק את המתח שישנו. גם הן רוצות להיות בחברתך, קרובות אלייך. לעיתים ניתן לדבר ולשתף ולעיתים התגובות המתקבלות סוגרות אותך. חשוב שתהיה לפחות חברה אחת או שתיים או אחות שכן ניתן לשתף. 

 

קיבלת תוצאת בטא נמוכה? הריון שהתחיל לא התפתח? קחי לעצמך רגע להיות עם הכאב, העצב והאובדן. נשים רבות ממהרות להמשיך בשגרה, לחזור למקומן בעבודה. העבודה גם עוזרת ומהווה מעיין הסחת דעת מרגיעה. אך חשוב לקחת רגע, לעצור, לפני שממשיכים לתת מקום לעוד אכזבה בדרך.

 

העיסוק האינסופי במחשבות על ההריון ועל הרצונות, תני לעצמך לחשוב ולהתעסק בזה. אך ניתן בסוף כל סבב מחשבות כזה להגיד לעצמך כמה משפטים מבפנים שלמרות כל הדאגה יעזרו לחוש את התקווה. בחרי משפט שאת לגמרי מאמינה בו, ושלמה איתו, אני מביאה דוגמאות תמצאי את המשפט שיהיה לך נכון- 

זה עוד יבוא.

התינוק.ת שלי מחכה לי

הדרך ארוכה וקשה אבל תסתיים בידיים מלאות.

 

תני לעצמך לחושב אטת כל המחשבות המייאשות הממלאות אותך ברגע של תסכול אך תסיימי עם עצמך באמירה חיובית. המוח לא יודע להבחין בין בדיה למציאות. ועצם האמירה של המשפטים יכולה בהמשך לגרום לך, ולא לרגע, לחוש טוב יותר, למצוא את עצמך עם תקווה.

 

כיום באמת אחוז מהנשים הפונות לטיפולי פוריות מצליחות להקלט וללדת ולד חי.

 

הקושי הרגשי

בדידות

התמודדות עם מפחי נפש- לתת זמן להכאב, ללכת לים, לממקום שבו אפשר לכאוב. לכתוב. כמו יומן אישי.או בקבוצת וואצאפ עם הבנזוג, עם חברה תומכת. לעשות עצירה. לא להמשיך כרגיל במשרד. יהיה זמן מחר ללכת לעבוד. 

חוסר אמונה בגוף, משהו בי פגום. להשקיע בעצמך בגוף שלך, בתזונה בריאה, בתנועה/ספורט, להתלבש. 

פער חברתי משפחתי- תחושת השייכות נפגמת. - תמיכה איפה כן. את מי כן ניתן לשתף. 

הכתיבה היא כלי חזק מפני שכאשר אני מוציאה מילים מתוכי אל הדף משהו בעומס הרגשי יכול קצת להשתחרר. ואולי אבחר לשתף דרך הטקסט שכתבתי. 

אפשר לעשות קובץ או קבוצה בוואצאפ ושם כותבים מה שעןלה סביב הנושא. 

עם מישהו קקרוב במיוחד או עם עצמך.